אנחנו רוצים לשתף אתכם בכמה מחשבות שעלו לנו אחרי היום שעברנו אתכם:
טלי קרק:
היום למדתי המון. למדתי המון בסדנה המרתקת שהיתה לי עם אנשים מקסימים אי שם בצפון. יום גשום, קר. אבל בתוך החדר של הסדנה היה הרבה חום והמון המון יצירתיות.
אורי , בחורה מקסימה עבדה על נתון שאני עובדת ממנו בהצגה בתפקיד האמא.
עבדנו על מהי ׳גסטה של אימא. נתנו לגוף לדבר ויצא לך, אורי, תנועה, ג׳סטה כל כך מיוחדת של ליטוף על הראש. לילד מן הסתם.
מיד ידעתי שאני מאמצת את הג׳סטה הזאת. אולי כי היא מיד חיברה אותי לאימא שלי ולאימא שאני.
ועשיתי את זה. בהצגה עצמה עשיתי את הג׳סטה החדשה הזאת בהתרגשות והרגשתי שהיא כל כך נכונה לי.
היום למדתי המון. למדתי המון בסדנה המרתקת שהיתה לי עם אנשים מקסימים אי שם בצפון. יום גשום, קר. אבל בתוך החדר של הסדנה היה הרבה חום והמון המון יצירתיות.
אורי , בחורה מקסימה עבדה על נתון שאני עובדת ממנו בהצגה בתפקיד האמא.
עבדנו על מהי ׳גסטה של אימא. נתנו לגוף לדבר ויצא לך, אורי, תנועה, ג׳סטה כל כך מיוחדת של ליטוף על הראש. לילד מן הסתם.
מיד ידעתי שאני מאמצת את הג׳סטה הזאת. אולי כי היא מיד חיברה אותי לאימא שלי ולאימא שאני.
ועשיתי את זה. בהצגה עצמה עשיתי את הג׳סטה החדשה הזאת בהתרגשות והרגשתי שהיא כל כך נכונה לי.
אז תודה אורי
ותודה בכלל.
היה יום מקסים.
רונן בבלוקי:
היה מדהים לראות בסדנא שהעברתי בנושא הג'סטות איך אתם,בני הנוער הבאתם את המורים שלכם בדיוק כמו שאני זכרתי את שלי......כמעט תמיד זו הייתה ג'סטה תוקפנית,מלווה בצעקה והנפת אצבע מאשימה בתנועת "נו נו נו". הדבר הזה גרם לי לחשוב שזה קצת עצוב שבטווח של 20 שנה לא השתנה הרבה- עדיין המורה,דרך עבודתכם הוא דמות דידקתית מסרסת ומגבילה. אני בטוח שכל אחד מהמורים שלכם בצעירותו נשבע לעצמו שכזה מורה הוא לא יהיה. אז למה? אולי אתם אלה ש"מזמינים: את הג'סטה הזאת דרך ההתנהגות שלכם?
ברור שתשובה אין לי,סתם חומר למחשבה...
גיא סלמן:
ברור שתשובה אין לי,סתם חומר למחשבה...
גיא סלמן:
חזרתי הביתה אחרי נסיעה ארוכה, היום התחיל לי מאוד מוקדם היינו בדרכים משעה מאוד מוקדמת, כשהגעתי לכפר בלום ונפגשתי לראשונה בכם באולם הבנתי שיש מולי קהל של ילדים אינטיליגנטים וככה זה המשיך בסדנה. אני מקווה שלקחתם כמה כלים לעבודה על דמות ושעולם "תיאטרון הסיפור" נפתח לפניכם וסיקרן אתכם כמו שהוא מסקרן ומאתגר אותנו. אני חושב שכשכל אחת ניגשה בסדנה לסלסלה, לקחה פתק שעליו היתה השאלה שקשורה להכרעה אם להגיד כן או לא, זה היה רגע מאוד מרגש עבורי: כי הרגשתי את המתח באויר, איך כל אחת לקחה את התרגיל ברצינות וכשאחר כך הופענו על הבמה מולכם והגיעה השאלה של המורה:" האם מוכנים אתם להשליך אותו אל העמק?" חשבתי על מה שעשיתן בסדנה וכמה לא פשוט להגיד כן.
היה לי יום נפלא!
תודה
תודה
עדי מאירוביץ':
מה שריגש אותי היום בסדנא זה המוכנות, הפתיחות והכנות של כל מי שלקח בה חלק, הרגשתי את זה כשעבדנו על הג'סטות ואז גם אפשרתי לעצמי להתבונן וללמוד מכם ולקחת דברים שראיתי לתוך ההצגה עצמה אבל בעיקר הוקסמתי מהאומץ והיכולת שלכם לעמוד מול שאלה כתובה על דף, לקחת את הזמן לחשוב עליה באמת ולענות את ה- כן או את ה- לא בצורה כל כך מלאה ומרגשת. תודה על היום - בזכות החוויה הזאת חשבתי מחדש על הכן והלא שאני אומרת בהצגה וניסיתי להפנות לעצמי שאלות אישיות חדשות איתן עליתי להצגה
רונן שפירא:
מה שאזכור מההצגה היום הוא את האנרגיה החזקה ששררה במופע שהושפעה רבות מההקשבה הפנטסטית שזרמה מהקהל לאורך ההופעה, הייתה תחושה שניתן להעביר את המורכבויות דקויות הקיימות והאמביוולנטיות שקיימת בטקסט. אני מאחל לעצמנו תמיד דרייב כזה וזכות להופיע בפני נוער אינטיליגנטי ורגיש שכזה
רונן שפירא:
מה שאזכור מההצגה היום הוא את האנרגיה החזקה ששררה במופע שהושפעה רבות מההקשבה הפנטסטית שזרמה מהקהל לאורך ההופעה, הייתה תחושה שניתן להעביר את המורכבויות דקויות הקיימות והאמביוולנטיות שקיימת בטקסט. אני מאחל לעצמנו תמיד דרייב כזה וזכות להופיע בפני נוער אינטיליגנטי ורגיש שכזה
עבר עלינו יום מעניין מאוד. תודה
השבמחקתודה לכם על יום מרתק ומרגש.
השבמחקמלאתם אותי בהשראה, סקרנות ומחשבות על הרגע בו מילים כתובות נהפכות לתנועות וצלילים.
רות, סליחה שנכנסתי באיחור, באמצע ההרצאה שלך.
אני מתנצלת ומצטערת.
טלי, הסדנא הייתה נפלאה וגם את :).
תודה,
מאיה